מה התקן מכסה
ISO/IEC 15438 מפרט את סימבולוגיית PDF417: תבניות ההתחלה והסיום, מחווני השורה, תבניות מילות הקוד, מצבי הדחיסה של טקסט, בתים ומספרים, ורמות תיקון השגיאות. הוא מכסה גם וריאנטים קרובים כמו PDF417 קומפקטי, שנקרא לעיתים Truncated PDF417.
PDF417 פותח בידי ינג'ון פ. וואנג ב-Symbol Technologies ב-1991. השם בא ממילות הקוד שלו, כל אחת ברוחב 17 מודולים ובנויה מ-4 פסים ו-4 רווחים.
מבנה וקיבולת
בסמל PDF417 יש 3 עד 90 שורות ו-1 עד 30 עמודות נתונים. תיקון השגיאות משתמש בקודי Reed–Solomon מעל שדה של 929 ערכים, עם תשע רמות מ-0 עד 8 שמוסיפות בין 2 ל-512 מילות קוד של תיקון שגיאות.
במקסימום סמל מכיל בערך 1,850 תווי טקסט, 2,710 ספרות או 1,108 בתים. לווריאנט הקטן MicroPDF417 יש תקן משלו, ISO/IEC 24728.
- שורות: 3 עד 90
- עמודות נתונים: 1 עד 30
- כל מילת קוד: 17 מודולים, 4 פסים ו-4 רווחים
- רמות תיקון שגיאות: 0 עד 8
מהדורות ושימוש
מהדורת ISO הראשונה פורסמה ב-2001, ואחריה מהדורת 2006 והמהדורה הנוכחית של 2015. PDF417 משמש ברישיונות נהיגה ובתעודות זהות רבים בצפון אמריקה, בכרטיסי עלייה מודפסים לפי פורמט כרטיס העלייה עם ברקוד של IATA, ובמסמכי משלוח וממשלה.