איך היא נראית ואיפה היא ממוקמת
תבנית יישור היא טבעת כהה של 5 × 5, טבעת בהירה של 3 × 3 ומודול כהה בודד במרכז. בגרסה 1 אין כאלה, בגרסה 2 יש אחת ליד הפינה הימנית התחתונה, והמספר גדל ככל שהקוד גדל.
התבניות יושבות במקומות קבועים שהתקן מפרט לכל גרסה. הן מוצבות על רשת סדירה, ומדלגות על כל מקום שהיה חופף לתבנית איתור.
- גרסה 1: אין
- גרסאות 2–6: 1
- גרסאות 7–13: 6
- גרסאות 14–20: 13
- גרסאות 21–27: 22
- גרסאות 28–34: 33
- גרסאות 35–40: 46
למה צריך אותן
תבניות איתור לבדן מספיקות כדי לאתר קוד קטן, אבל קוד גדול שצולם בזווית או הודפס על משטח מעוקל עובר עיוות. תבניות יישור נותנות לקורא נקודות ייחוס נוספות כדי שיוכל למפות כל מודול למקום הנכון.
התבנית ליד הפינה הימנית התחתונה שימושית במיוחד כי בפינה הזו אין תבנית איתור. פגיעה בתבנית יישור ניתנת לרוב לשחזור, אבל היא מקשה על הפענוח יותר מפגיעה במודולי נתונים רגילים.